שלמות והשלמה וחיבור לנשמה מאת שושנה דונאיה 

שלמות אינה מושלמות . שלמות היא חיבור בין  החלק הרוחני והחלק הפיזי. שלמות היא הידיעה שהכול נכון

ופועל לטובתי הגבוה ביותר .

השלמה מוגדרת פעמים רבות כויתור, השלמה מתוך ייאוש , שככה זה ואין ביכולתי לשנות. השלמה אינה ויתור, השלמה היא היכולת לקבל אירועים שנראים לנו חסרי הסבר  והגיון ולדעת שיש מאחוריהם אמת גדולה שכרגע אין ביכולתי לראות או להבין.

לדוגמא, באחד הטיפולים שלי, כשהכנסתי את המטופל למדיטציה לראות את האירוע שלו בקשתי שיגדיר מה

הוא מרגיש?

התשובה היתה השלמה. בקשתי שיפרט את הרגשתו והתשובה היתה- דיכאון, אין לי סיכוי ליצור את מה שאני רוצה בחיים האלה, אני כבר בן חמישים , כבר לא יהיו לי ילדים, זוגיות כמו שאני רוצה.

תשובתי היתה שאין זו השלמה, זהו ויתור על החיים , על האמונה בעצמו .

הטיפול שנעשה היה על האירוע בחייו שפעם ראשונה ויתר על השליטה בחייו, על כוחו. האירוע לקח אותנו לגיל 3 ששם איבד את סבו והוריו לא סיפרו לו על כך, הם הסתירו ממנו את עובדת היעלמותו של סבא כאילו לא קרה דבר. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר אך לא יכול היה להסביר. תחושתו  היתה שאפשר להיעלם כך סתם, וגם הוא יכול להיעלם כך סתם. באותו רגע הוא ויתר על השליטה על חייו, הוא ויתר על האמונה  בעצמו ובחייו.

בתיקון שנעשה ,לאחר ההתחברות לנשמה, הוא ראה את עצמו נפרד מסבא, הוא אמר לו שהוא אוהב אותו, ושאל את סבא למה הוא מוכרח ללכת. התשובה היתה –כי סיימתי את תפקידי, אני עייף.הוא נפרד מסבא באהבה, וכשהסבא נפטר הוא הילד בן השלוש הבין בתחושה שזה בסדר שסבא הולך ותמיד ילווה אותו. התובנה היתה שאין מוות, סבא אולי לא יהיה בגוף לידו אך תמיד ילווה אותו בנשמתו.

התחושה היתה של הקלה. השכל , המוח המודע מתקשה אולי להבין זאת אך מוח הבטן מרגיש ומבין. זוהי הבנה עמוקה שבאה מהידיעה הפנימית.

מהי שלמות ?כיצד נוצרת שלמות?

שלמות נוצרת כשאנו חשים שקט פנימי, הפחד נעלם, ולמרות שיש עדיין אי וודאות בחיינו ועדיין התמונה העתידית אינה בהירה לנו, אנו חשים שקט, אמון, אמונה וסומכים. זוהי השלמות. כשהשכל המודע מסכים בהנחייתנו לקבל שמה שהוא רואה מוגבל ויש דברים מעבר שאולי אינם ברורים לו אך אני יודעת ואני שלמה עם מה שיש.

כיצד ניתן להגיע לשלמות זאת ?

תהליך החיבור לנשמה הוא תהליך שמביא אותנו יותר ויותר להרגיש שלמים. אמרנו ששלמות היא חיבור בין החלק הפיזי והרוחני.כשאו נולדים יש בנו שלמות. יש חיבור. כשאנו עוברים בחיינו פציעות, טראומות, אירועים שבהם אנו חווים פחד גדול, כעס, פגיעות גדולה אנו חווים מצב שבו אנו מתנתקים מחלקים אנרגטיים של החלק הרוחני שלנו. אנו אומרים זאת בלשון העם- "נשמתי פרחה מרוב פחד". ברגעים כאלה אנו מאבדים חלקים אנרגטיים של נשמתנו, החלק הרוחני שלנו.

כתוצאה מאירועים אלה, אנו מאבדים עוד ועוד ואנו הולכים ומתרחקים מהיכולת שלנו לחוות את החלק הרוחני, את הנשמה, העצמי הגבוה שלנו. אנו חווים רק את החלק המודע שלנו שרואה את התמונה המוגבלת של המציאות הפיזית. קשה לנו לתת אמון בעצמנו ובחיים כשכל מה שאנו רואים זה בעיות וחוסר שלמות.

בתהליך החיבור לנשמה  אנו מטפלים באירועים האלה, משחררים את המסה האנרגטית שיושבת לנו בגוף כתוצאה מהטראומה, הפחד או הכעס ומתחברים חזרה לאותו חלק רוחני גבוה שלנו. השלמות בתוכנו הולכת וגדלה והיכולת שלנו לחוות את החיים מתוך שלמות וביטחון בעצמנו ובחיים הולכת וגדלה.

שלמות היא מצב המאפשר לנו להכיר בידע הפנימי שלנו שלא תמיד יש לו סיבות מודעות, אך כשאנו סומכים על הידע הזה אנו נדהמים מהתוצאות.

אני רוצה לספר כאן סיפור אישי על ההסכמה להאמין במוח הבטן שלנו, באינטואיציה ובהדרכה הפנימית שלנו. לפני שנים, כשעברתי דירה למקום חדש, נפגשתי אז עם מנהל המתנ"ס במחשבה להציע להציג את ציורי  בלובי המתנ"ס. למתנ"ס היה לובי גדול וריק מכל תמונה או קישוט.

 מחשבתי היתה ששני הצדדים נתרמים מכך. מנהל המתנ"ס הסכים כמובן בשמחה  ומתוך השיחה שנוצרה ביקש לדעת מה אני עושה. הסברתי שעד כה  לימדתי ילדים ונוער אמנות וכרגע אני מתחילה ללמד ולטפל במודעות וריפוי.

נושא האמנות שימח אותו והוא הציע לי ללמד בסדנאות העשרה של המתנ"ס. המקום היה חדש ונבנו בתי ספר חדשים באזור.

הסכמתי מתוך מחשבה שעד שאתחיל למצוא את האנשים שלי לסדנאות המודעות אלמד בינתיים אמנות בבתי הספר. הסכמתי ומיד עם הסכמתי הרגשתי במוח הבטן שלי תחושה לא טובה.

התחושה הזו התחזקה גם כשמנהל המתנ"ס התקשר ומסר שכמאה ילדים נרשמו לסדנא שלי.

אקצר בסיפורי ורק אספר ויתרתי על הדרכת ילדים במתנ"ס, למרות שתגובתו של בן זוגי היתה

אז  " למה? מתנ"ס זה מקום בטוח, בינתיים עד שתתחילי ללמד את הסדנאות שלך"...

בכל זאת בחרתי להקשיב לתחושת הבטן שלי שאמרה לי שמשהו שם לא מתאים לי. ולאחר 3 חודשים התברר  לתדהמתי שהמתנ"ס פשט את הרגל, היה חייב מיליונים לספקים  והמדריכים שעבדו במסגרת המתנ"ס בבתי הספר לא קיבלו את שכרם במשך חצי שנה ונאלצו לתבוע אותו דרך הערכאות.

אני עצמי נדהמתי כיצד ההקשבה שלי לתחושת הבטן שלי הצילה אותי מהניסיון הזה.

ככל שאנו לומדים לסמוך ולהקשיב אנו נוכחים שהידע והתשובות נמצאות בתוכנו. לעתים לוקח קצת זמן להיווכח בכך אך תמיד זה מגיע ובגדול.

באהבה, שושנה דונאיה

מורה רוחנית, הילרית, מתקשרת

מפתחת השיטה "חיבור לנשמה עם המלאך מיכאל"